Monday, September 24, 2012

הכנסה והצנעת קומפוסט בגינה

קומפוסט, קומפוסט, קומפוסט. מילת הקסם האורגנית, אותה שומעים מאנשים אורגניים, כאלה שעושים קומפוסט בגינה, מכינים אותו לבד, קונים אותו. אני רוצה לגעת היום בשימוש שלנו בקומפוסט בגינה. איך ומה ולמה? ביום אחר. היום אני רוצה להיות מעשי. הקומפוסט משמש אותנו לזבל את הגינה, להעשיר את הקרקע שלנו. מתי? אני ממליץ לשים קומפוסט ולפזר בעיקר בקרקע, סביב הגזע, בחודש נובמבר. בעונה זו הגשמים יגרמו לקומפוסט להיטמע בקרקע ולאט לאט הוא יתפרק. זה יקרה בשיא החורף, וזה אומר שבתהליך חיי הצמח כשהצמח יתכנס בתוך עצמו, כשהוא אוגר כוחות, אני אתן לו את האוכל המעשיר אותו ואז הוא יפרוץ במרץ כשהשמש יוצאת עם ה"ויטמינים" הטובים שלנו, ממש כמו שקורה עם בני האדם שבחורף ספונים בבית ובאביב יוצאים החוצה. קומפוסט ודשא? בשונה מהתפיסה הקונבנציונלית אני בעד פיזור קומפוסט על הדשא. כל מגדלי הדשא יתרגזו עלי, אבל על הדשא עצמו נוצרת במהלך השנה שכבת גיזום שלא גירפנו שחונקת את האדמה- זו שכבת טאצ', כמעט לא נראית... איך מטפלי הדשא מתמודדים איתה? אז לקראת סוף החורף עושים איוורור ודילול- מכניסים לדשא ולקרקע חודים שיחוררו ויכניסו אויר. אני רוצה שנתייחס לדשא כצמח שיחיה לפי עונות השנה, שיהיה בריא. ולמה אני רוצה קומפוסט? בדיוק כדי שהדשא יהיה בריא. הקומפוסט מתפרק ולכן הוא לא יכול לאטום את הקרקע- הוא מתפרק וחודר פנימה, ובעצם חדירתו פנימה לא יישאר כלום על פני הקרקע ויתן לקרקע כוח. ניסיתי את השיטה הזו בגינה בחיפה, בה הדשא שימש את הילדים הקטנים למשחקים. חודש אחרי פיזור הקומפוסט על הדשא (נוצרה ממש שכבה חומה), בנובמבר, הדשא היה מדהים, כמו במגרש כדורגל. כדאי לחזור על זה כל שנה.

שלכם, 
גיא שפילמן, 

Saturday, September 15, 2012

טיפול שנתי במערכת ההשקייה:

שלום לכולם, שנה טובה וחג שמח !
הנה הדעה האישית שלי לגבי הטיפול הנכון וההכרחי במערכת ההשקייה. אשמח לשמוע את דעתכם ! קריאה מהנה .

טיפול שנתי במערכת ההשקייה:
מערכת ההשקייה שלנו צריכה טיפול. זה לא מספיק ששמנו טפטפת, מחשב השקייה ושכחנו אותם. לא מדובר על טיפול וניקוי ועבודה קשה. זה פשוט.
המלצה שלי היא ש שפעמיים בשנה נעבור על כל מערכת ההשקייה, נבדוק פיצוצים בצנרות, טפטפות סתומות, נקיון פילטר, נזילות בראש מערכת ונבדוק שהממטרות עובדות כמו שצריך.
אני ממליץ לעשות בדיקת השקייה ראשונה בסוף החורף, לפני שמכניסים את המערכת לפעולה, ובמהלך הקיץ- כשחם נורא- נעשה עוד בדיקה.
איך בודקים? פשוט פותחים את הברז ובודקים שהכל יוצא כמו שצריך. הבדיקה הטובה ביותר במהלך הקיץ היא להסתכל על הצמחים ולראות מי צמא. אם הצמחים יבשים, יש שתי אפשרויות- או שאנחנו לא מספקים מספיק מים או שהטפטפת סתומה.
זה כולל כיוון המחשב לפי עונות השנה. ביולי אוגוסט אני מגביר את ההשקייה, אחרי החמסינים של דצמבר אני מקטין קצת. ספטמבר הוא חודש מעבר, בו יש שבוע נעים ולפעמים יש בו שבוע מטורף, ולכן  את ספטמבר אני מעדיף להעביר עם אותה השקייה של יולי אוגוסט ואחרי ספטמבר אני מפחית עד הגשמים, ובעונת הגשמים מכבה את המחשב.
מתי להדליק את מחשב ההשקייה? אני אמשוך את פתיחת המים חודש וחצי אחרי הגשם האחרון (תלוי באיזה אזורים בארץ אני נמצא)- וזה נכון לאזור הגליל, היכן שיש לי אדמה כבדה שאוחזת מים. במקומות בהם יש אדמה חולית, אני מושך חודש אחרי הגשם. אני מסתכל על הגינה וברגע שאני רואה שצמח "מבקש" מים אז אני פותח, לא לפני. כל זה כדי לגרום להתפתחות טובה יותר של הצמח. הצמח זקוק גם לחמצן אחרי חורף של מים והוא מפתח את השורשים שלו, וכדאי לתת לו את הזמן עד לפתיחת המים, בהתאם לאזור הגיאוגרפי והצמחייה.
אז אני פותח מים בכמות מתאימה, וביולי אוגוסט פותח יותר. תסתכלו על בני האדם- גם אנחנו ביולי ואוגוסט שותים יותר מים. כך גם הצמחים.

מקווה שנהניתם לקרוא.
תרגישו חופשי להביע את דעתכם, מכל מלמדיי השכלתי.

בברכת שנה טובה,
גיא שפילמן,
"יובלים גינון".

Monday, September 10, 2012

עשבים שוטים- מה עושים איתם?

שלום לכולם, 
היום נדבר על כל מה שקשור לנושא של עשבים שוטים בגינה. 
אשמח לשמוע את דעתכם, תרגישו חופשי להגיב. 

קריאה מהנה ! 

מי לא מתרגז מהעשבים השוטים שמציקים בין הצמחי היפים של הגינה שלנו? אז...תשמעו, הטבע לא סתם המציא אותם... רגע, לא להתרגז עלי, גם אני חושב שהם לא יפים, אבל יש דרך. 
יש סוגי עשבים שוטים. יש אסכולה שטוענת שהאדמה מגדלת צמחים מסוימים שמביאים לה איזשהו מזון מסוים, ולא תמיד זה הצמח שאנחנו, בני האדם, חושבים שהוא טוב לנו. אחד מצמחי המרפא הטובים ביותר שקיימים הוא מבחינתנו נוראי, וזהו הסירפד. זה צמח שגורם לגירוי נוראי אבל הוא צמח מרפא מצוין. מה לעשות? קודם כל להבין מהו, ואז להחליט אם לעקור או לא. 
הסירפד מכניס ברזל לקרקע, והוא סופח ברזל מקרקע רווית ברזל, ולכן הוא צמח חשוב לי בגינה. אז אני מוצא את הפיתרון בו הסירפד לא יגרד ויעקוץ אבל עדיין ישרת את הקרקע. אם זה אפשרי מבחינתנו, אני משאיר את הסירפד במקומות בגינה בהם הוא אינו מפריע לי, ולפני שהוא יוצר את הפירות אני עוקר אותו ומשאיר אותו כדשן ירוק, כי גם כך הוא יכניס ברזל לקרקע ואז לא אצטרך להביא ברזל כימי. 
חמציצים, וכל מיני תילתנים למיניהם מכניסים חנקן לקרקע, אני יכול להשאיר קטעים מסוימים שם אני משאיר, ובקטעים אחרים אני אוריד. 
דברים לא גדלו סתם בגינה, הגינה הביאה את הצמחים הללו כי היא היתה זקוקה לזה. אז אני לא אומר להשאיר בטבור הגינה סירפדים, קוצים ועשבים שוטים, אבל תנו להם את המקום שלהם, כי הם יחזירו לאדמה מה שהיא זקוקה לו. 
החמציצים, הפרח הצהוב ההוא שהיינו אוכלים כשהיינו ילדים- זה צמח שמחזיק חנקן מעולה, וגם יש לו פריחה יפה, אפשר לתת לזה מקום. 
אני כבר לא רואה בעשבים משהו שוטה, אלא משהו חיובי. 
בספר "שמים וארץ" יש קטע על מקום הגנן בגן. מי שמגדל את הגינה, כתוב שם, הוא הטבע, ותפקיד הגנן הוא רק למקם נכון את הצמחים ולהתאים את הצמח לאזור שלו, את שאר העבודה עושה הטבע, לא אני. אני כאן רק כדי לתמוך. כשנבין זאת נתחבר לאדמה, לקרקע, לטבע, ונדע את תפקידי בגינה טוב יותר. 
יחד עם הרומנטיקה הזאת, בואו נודה שיש צמחים שאנחנו לא אוהבים והאדמה לא צריכה אותם, כמו יבלית. יש שתי אפשרויות- או שאני אשבר או שהגינה תישבר. אם אני נשבר, היבלית תשתלט ואז אכניס חומרים כימיים ואז אני הורג את הגינה. אם הגינה תישבר, זה יקרה בעבודת שורשים, או במילה אחת- עקירה. 
חשוב להשתדל לעקור לפני שהצמח ייצר זרעים, כי אז הוא יחזור שנה הבאה, את העקירה אפשר לבצע ידנית או עם מעדר וטוריה. 
עם השנים, כאשר אתה עוקר ידנית וסלקטיבית ולא על ידי ריסוסים, העשבייה שתישאר בגינה היא העשבייה הטובה ולא העשבייה הרעה, ולכן ניקוש העשבים הוא לטווח הרחוק מועיל יותר מאשר ריסוס. 

מקווה שנהניתם לקרוא ...! 
אתם יותר ממוזמנים להביע את דעתכם בנושא. 

שלכם, 
גיא שפילמן, 
"יובלים גינון". 

Wednesday, September 5, 2012

תכנון גינה שנתי

תכנון גינה שנתי
האם יש דבר כזה תכנית עבודה לגינה? האם גם הגינה שלנו, ובעיקר אנחנו, יכולים לתכנן איך אנחנו מטפלים בגינה שלנו? התשובה הראשונה היא "לא". הרי אנחנו צריכים להביט בגינה ולראות מה הצמחים צריכים, אבל במחשבה שנייה התשובה היא בהחלט כן.
ומה הכוונה בתכנון שנתי ? פשוט לעבוד לפי הטבע-  גינה לפי עונות השנה. ספר מומלץ על ידי לנושא הוא "המדריך לגננות בישראל" שעובד לפי חודשים.
כמו שאנחנו מתלבשים, לפי עונות השנה,  כך גם לכל עונה יש התייחסות אחרת לגינה- צמחים שונים מתאימים לעונות שונות, מזג האויר משנה את דרך הטיפול שלנו בגינה.
זה בולט מאוד בטיפול בגן ירק, יש זריעת קיץ וזריעת חורף לפי גידולי קיץ וגידולי חורף.
הכנת האדמה: בספטמבר מתחילים להכין את גן הירק לזריעת חורף, ובסוף החורף, מכינים את השטח לזריעת קיץ.
משמעותה של הכנת השטח אומרת עקירת כל מה שיש- אני יודע את זמן העקירה לפי סוף היבול של הצמח. אלה צמחים עונתיים, ולכן אני אראה שהם מסיימים את היבול ואדע שהם סיימו את שלהם. ואז אני עוקר מהשורש-  אפשר עם הידיים, אפשר עם טוריה או מעדר, אבל לוודא שהשורש יוצא-  שם את זה בערימת גזם, ונותן לאדמה לנוח.
גידול החורף מסתיים באפריל-מאי בערך, ואז אחרי שאני עוקר, אני הופך את האדמה עם קילשון, מזבל אותה בקומפוסט, ונותן לה לעמוד עד זריעת הקיץ שזה חודש אחרי, בערך ביוני.
בגידול קיץ שמסתיים בדרך כלל בספטמבר, אני עוקר, הופך את האדמה, מזבל, נותן 4-5 שבועות לנוח, ובסוף ספטמבר בערך, אחרי החמסינים של ספטמבר, מתחיל את שתילת החורף.

גיזום: כשאנו מדברים על תכנון שנתי בגינה שלנו אנחנו מתייחסים לגיזום- לכל צמח יש את עונת הגיזום המתאימה לו. המקום כאן צר מלהכיל את כל הצמחים, אבל אשתדל לגעת בחשובים.
עצי פרי- עצים נשירים כמו אפרסק, תפוח, שזיף, נקטרינה וגם גפנים...אנחנו גוזמים אותם במהלך פברואר, מיד אחרי הקור הגדול (באזור ט"ו בשבט). כשאני מדבר על גיזום אני מתכוון ל"תספורת לעץ". תספורת נכונה, כאשר עלי לדעת  שנשירים צריכים לגדול כגביע, ויש להם שלושה ארבעה גזעים שמתפצלים מהגזע המרכזי.
יש נשירים בהם יש ענפים חד שנתיים וענפים דו שנתיים, וחשוב לדעת איך ומה לגזום.
מתי לגזום? כאשר ה"עיניים" שבולטות מהענף בולטות, וזה קורה לפני הפריחה, אבל....חשוב לדעת איך לגזום ומה לגזום ועדיף להשתמש באיש מקצוע עד שאתם יודעים את תורת הגיזום על בוריה.
הדרים גוזמים בעיקר במרץ ותחילת אפריל, כשלהדרים יש שיטה שנקראת "לפתוח דלת וחלון". פרי הדר טוב יגדל כשמלה- שהענפים יורדים עד לקרקע ומכסים גם על הגזע. יש שעושים טעות וגוזמים את ההדר בצורה שמגביהה את העץ וזה מיותר.
לפתוח דלת וחלון אומר שייכנס אור מדלת שניצור בגיזום מהצד של העץ, וחלון בצמרת העץ שתיכנס שמש מלמעלה. חשוב גם לקצוץ גובה, שההדר לא יעלה על גובה של שלושה מטרים.
עוד כמה טיפים לגיזום: את עצי הזית גוזמים בדרך כלל אחרי עונת המסיק (אוקטובר).
במנגו ואבוקדו לא נוגעים.
עצי נוי אני בדרך לא גוזם בכלל, אלא ענפים יבשים או ענפים שמפריעים.

את הורדים- אנחנו גוזמים בפברואר, גם כש"העיניים" מתחילות להתנפח, וזה גם באזור ינואר- פברואר.
בלוח התיכנונים: פקעות ובצלים אנחנו שותלים וזורעים באזור אוקטובר כשהטמפרטורה יורדת ומתחיל להחשיך מוקדם.
לסיכום: דעו איזו עונה מגיעה, הכינו את הגינה כמו שאתם מכינים את ארון הבגדים שלכם ואת הבית שלכם לקראת החורף או הקיץ. גם הגינה שלכם משתנה.