שלום לכולם,
היום נדבר על כל מה שקשור לנושא של עשבים שוטים בגינה.
אשמח לשמוע את דעתכם, תרגישו חופשי להגיב.
קריאה מהנה !
מי לא מתרגז מהעשבים השוטים שמציקים בין הצמחי היפים של הגינה שלנו? אז...תשמעו, הטבע לא סתם המציא אותם... רגע, לא להתרגז עלי, גם אני חושב שהם לא יפים, אבל יש דרך.
יש סוגי עשבים שוטים. יש אסכולה שטוענת שהאדמה מגדלת צמחים מסוימים שמביאים לה איזשהו מזון מסוים, ולא תמיד זה הצמח שאנחנו, בני האדם, חושבים שהוא טוב לנו. אחד מצמחי המרפא הטובים ביותר שקיימים הוא מבחינתנו נוראי, וזהו הסירפד. זה צמח שגורם לגירוי נוראי אבל הוא צמח מרפא מצוין. מה לעשות? קודם כל להבין מהו, ואז להחליט אם לעקור או לא.
הסירפד מכניס ברזל לקרקע, והוא סופח ברזל מקרקע רווית ברזל, ולכן הוא צמח חשוב לי בגינה. אז אני מוצא את הפיתרון בו הסירפד לא יגרד ויעקוץ אבל עדיין ישרת את הקרקע. אם זה אפשרי מבחינתנו, אני משאיר את הסירפד במקומות בגינה בהם הוא אינו מפריע לי, ולפני שהוא יוצר את הפירות אני עוקר אותו ומשאיר אותו כדשן ירוק, כי גם כך הוא יכניס ברזל לקרקע ואז לא אצטרך להביא ברזל כימי.
חמציצים, וכל מיני תילתנים למיניהם מכניסים חנקן לקרקע, אני יכול להשאיר קטעים מסוימים שם אני משאיר, ובקטעים אחרים אני אוריד.
דברים לא גדלו סתם בגינה, הגינה הביאה את הצמחים הללו כי היא היתה זקוקה לזה. אז אני לא אומר להשאיר בטבור הגינה סירפדים, קוצים ועשבים שוטים, אבל תנו להם את המקום שלהם, כי הם יחזירו לאדמה מה שהיא זקוקה לו.
החמציצים, הפרח הצהוב ההוא שהיינו אוכלים כשהיינו ילדים- זה צמח שמחזיק חנקן מעולה, וגם יש לו פריחה יפה, אפשר לתת לזה מקום.
אני כבר לא רואה בעשבים משהו שוטה, אלא משהו חיובי.
בספר "שמים וארץ" יש קטע על מקום הגנן בגן. מי שמגדל את הגינה, כתוב שם, הוא הטבע, ותפקיד הגנן הוא רק למקם נכון את הצמחים ולהתאים את הצמח לאזור שלו, את שאר העבודה עושה הטבע, לא אני. אני כאן רק כדי לתמוך. כשנבין זאת נתחבר לאדמה, לקרקע, לטבע, ונדע את תפקידי בגינה טוב יותר.
יחד עם הרומנטיקה הזאת, בואו נודה שיש צמחים שאנחנו לא אוהבים והאדמה לא צריכה אותם, כמו יבלית. יש שתי אפשרויות- או שאני אשבר או שהגינה תישבר. אם אני נשבר, היבלית תשתלט ואז אכניס חומרים כימיים ואז אני הורג את הגינה. אם הגינה תישבר, זה יקרה בעבודת שורשים, או במילה אחת- עקירה.
חשוב להשתדל לעקור לפני שהצמח ייצר זרעים, כי אז הוא יחזור שנה הבאה, את העקירה אפשר לבצע ידנית או עם מעדר וטוריה.
עם השנים, כאשר אתה עוקר ידנית וסלקטיבית ולא על ידי ריסוסים, העשבייה שתישאר בגינה היא העשבייה הטובה ולא העשבייה הרעה, ולכן ניקוש העשבים הוא לטווח הרחוק מועיל יותר מאשר ריסוס.
מקווה שנהניתם לקרוא ...!
אתם יותר ממוזמנים להביע את דעתכם בנושא.
שלכם,
גיא שפילמן,
"יובלים גינון".
היום נדבר על כל מה שקשור לנושא של עשבים שוטים בגינה.
אשמח לשמוע את דעתכם, תרגישו חופשי להגיב.
קריאה מהנה !
מי לא מתרגז מהעשבים השוטים שמציקים בין הצמחי היפים של הגינה שלנו? אז...תשמעו, הטבע לא סתם המציא אותם... רגע, לא להתרגז עלי, גם אני חושב שהם לא יפים, אבל יש דרך.
יש סוגי עשבים שוטים. יש אסכולה שטוענת שהאדמה מגדלת צמחים מסוימים שמביאים לה איזשהו מזון מסוים, ולא תמיד זה הצמח שאנחנו, בני האדם, חושבים שהוא טוב לנו. אחד מצמחי המרפא הטובים ביותר שקיימים הוא מבחינתנו נוראי, וזהו הסירפד. זה צמח שגורם לגירוי נוראי אבל הוא צמח מרפא מצוין. מה לעשות? קודם כל להבין מהו, ואז להחליט אם לעקור או לא.
הסירפד מכניס ברזל לקרקע, והוא סופח ברזל מקרקע רווית ברזל, ולכן הוא צמח חשוב לי בגינה. אז אני מוצא את הפיתרון בו הסירפד לא יגרד ויעקוץ אבל עדיין ישרת את הקרקע. אם זה אפשרי מבחינתנו, אני משאיר את הסירפד במקומות בגינה בהם הוא אינו מפריע לי, ולפני שהוא יוצר את הפירות אני עוקר אותו ומשאיר אותו כדשן ירוק, כי גם כך הוא יכניס ברזל לקרקע ואז לא אצטרך להביא ברזל כימי.
חמציצים, וכל מיני תילתנים למיניהם מכניסים חנקן לקרקע, אני יכול להשאיר קטעים מסוימים שם אני משאיר, ובקטעים אחרים אני אוריד.
דברים לא גדלו סתם בגינה, הגינה הביאה את הצמחים הללו כי היא היתה זקוקה לזה. אז אני לא אומר להשאיר בטבור הגינה סירפדים, קוצים ועשבים שוטים, אבל תנו להם את המקום שלהם, כי הם יחזירו לאדמה מה שהיא זקוקה לו.
החמציצים, הפרח הצהוב ההוא שהיינו אוכלים כשהיינו ילדים- זה צמח שמחזיק חנקן מעולה, וגם יש לו פריחה יפה, אפשר לתת לזה מקום.
אני כבר לא רואה בעשבים משהו שוטה, אלא משהו חיובי.
בספר "שמים וארץ" יש קטע על מקום הגנן בגן. מי שמגדל את הגינה, כתוב שם, הוא הטבע, ותפקיד הגנן הוא רק למקם נכון את הצמחים ולהתאים את הצמח לאזור שלו, את שאר העבודה עושה הטבע, לא אני. אני כאן רק כדי לתמוך. כשנבין זאת נתחבר לאדמה, לקרקע, לטבע, ונדע את תפקידי בגינה טוב יותר.
יחד עם הרומנטיקה הזאת, בואו נודה שיש צמחים שאנחנו לא אוהבים והאדמה לא צריכה אותם, כמו יבלית. יש שתי אפשרויות- או שאני אשבר או שהגינה תישבר. אם אני נשבר, היבלית תשתלט ואז אכניס חומרים כימיים ואז אני הורג את הגינה. אם הגינה תישבר, זה יקרה בעבודת שורשים, או במילה אחת- עקירה.
חשוב להשתדל לעקור לפני שהצמח ייצר זרעים, כי אז הוא יחזור שנה הבאה, את העקירה אפשר לבצע ידנית או עם מעדר וטוריה.
עם השנים, כאשר אתה עוקר ידנית וסלקטיבית ולא על ידי ריסוסים, העשבייה שתישאר בגינה היא העשבייה הטובה ולא העשבייה הרעה, ולכן ניקוש העשבים הוא לטווח הרחוק מועיל יותר מאשר ריסוס.
מקווה שנהניתם לקרוא ...!
אתם יותר ממוזמנים להביע את דעתכם בנושא.
שלכם,
גיא שפילמן,
"יובלים גינון".
No comments:
Post a Comment